גלובליזציה עכשיו....פוסט מסכם

מרץ 2012 - אוקטובר 2012, שבעה חודשים של כתיבה שבועית בבלוג. נראה די מוזר, לסיים את הכתיבה כאן, כתיבה שהחלה כמטלת חובה במסגרת הלמודים שלי במכללה, הפכה לחלק ממני, חשיבה רפלקטיבית על מה התרחש, מה התחדש, מה למדתי ומה הבנתי במהלך הלמודים.

היום סיימתי את העבודה בגלובליזציה, במסגרת הקורס "שלוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה" של דר חגית מישר-טל.תוך כדי עבודה, התחלתי להרהר על מהות הגלובליזציה ועל קשר למאמר שקראתי אתמול בנושא מעורבותה הגוברת של סין ביבשת אפריקה. נראה לי מאד טבעי לכתוב את מסקנותיי בבלוג, להסביר שנגד עינינו, בשקט, ללא רעמי תותחים, קמה לה מעצמה חדשה ,סין. בעוד אנו טרודים במצוקות הכלכליות של העולם המערבי שלנו, צופים בהפגנות באיטליה, יוון, ספרד, תוהים על מלחמה אפשרית נגד אירן, סין כובשת את העולם באמצעות המסחר. קשה למצא היום מוצר שאיננו מיוצר בסין, לא רק בארץ, אלא בעולם כולו.

כיצד יראה העולם שלנו בעוד 20 שנה? באירופה כבר עכשיו מדווחים על כך ש40 אחוזים מתלמידי בתי הספר הם ילדי מהגרים או פליטים שבאו מארצות שונות בתבל: סולמליה, אירן, לוב, סודן, ועוד ועוד...בהרצאתו בהרוורד, מול בוגרי בית הספר לחנוך, מספר פרופסור מרצ'לו סואדז אורזוקו על תפקיד המורה במאה ה-21. בתיכון יוקרתי בסטוקהולם אותו הוא ביקר, הילדים דברו שלוש שפות: שפת אם (תלמידי המהגרים והפליטים הרבים), אנגלית ושוודית. המורים בכתות ,אם כן, חייבים להיות רב תרבותיים כדי להבין את צרכי תלמידיהם ולעזור בשלוב האינטגרציה.

הרפלקציה, היא פה, חלק ממני, עוזרת לי להבין תהליכים ולגלוש בין הנושאים השונים תוך כדי יצירת רשת סבוכה של קישורים חדשים, מסקנות ותובנות. זהו תהליך שנבנה באיטיות תוך כדי כתיבת הפוסטים האלו. ללא ספק, זהו תהליך למידה משמעותי וממושך התורם רבות להעצמת הלומד.

אך השאלה שהעליתי במהלך הכתיבה הייתה מה היה קורה לו כתבתי יומן במקום בלוג אישי פתוח לכל. האפשרות שכל אחד יכול לקרוא את אשר כתבתי לוותה בהרגשה של אי נוחות בתחילת הכתיבה. אך ככל שהזמן עבר, סיבת האי נוחות הוחלפה בתמיהה של מדוע אין יותר מגיבים, מדוע אין יותר קוראים בבלוג שלי?
שאלה זו הובילה אותי למחקר פעולה קטנטן תוך כדי כתיבת הבלוג כדי למצא את התשובה. התחלתי לברר מה קורה אצל הסטודנטים האחרים, האם בבלוגים האחרים יש התגובות רבות יותר? מתי מישהו מגיב בכלל ולמה? מסקנה ראשונה אחרי רפרוף במספר בלוגים מדגמיים הייתה שרוב המגיבים הם החברים הקרובים של כותבי הבלוג. תשובה ממצת יותר קבלתי לאחר שדר גילה קורץ הודיעה על כך שסטודנטים מהחוג למנהל יכנסו לבלוגים שלנו ויגיבו לפוסטים שלנו, על פי בחירתם החופשית. שוב ערכתי קבוצת בקורת אקראית בין הבלוגרים שלנו. למי הסטודנטים הגיבו יותר ומדוע? המסקנה אליה הגעתי היא שמגיבים לאותם בלוגים המהווים איזשהו תחום עינין משותף עם הקוראים. למשל הבלוג של חברתי ליאת זכה בתהילה רבה כאשר היא כתבה על חשיבות החיסונים בו בזמן שנושא החיסונים אצלנו מהוה נושא שנוי במחלוקת.

במקרה שלנו, מטרת כתיבת הבלוג, כפי שאני מבינה אותה , הייתה מטרה לימודית במהותה אשר הכריחה אותנו לחשוב, להסתכל פנימה, ללמוד ולצמוח, חשיבה מאד סוביקטיבית אשר אינה יכולה להוות עיניין לקורא זר ובלתי מעורב. מכאן שהסכוי לזכות בתגובות מקוראים מזדמנים, די קטן ולכן מאכזב. ובכל זאת, כאשר צפיתי במקורות הכניסה לבלוג שלי ראיתי שהיו קוראים מארצות שונות, ארה"ב ,רוסיה, גרמניה וצרפת. מיהם האנשים האלו? במה התענינו? האם אמשיך לכתוב בבלוג גם בעתיד? ומה אכתוב בו? האם אמשיך לכתוב על התהליך הרפלקטיבי אותו אני עוברת, על הצמיחה האישית שלי, או על נושאים המדברים אל לבם של רבים וטובים?

אני חושבת שאנסה לשלב, גם וגם ומי יודע, בסוף כולנו נצא נזכרים.

ומכיוון שנושא הגלובליזציה כה מרתק, אסיים בהצגת סרטון קצר, על Louvre , לא, לא מדובר במוזיאון המפורסם בפריז, אלא בקניון הרהיטים הגדול בעולם. ואם אתם בשלבי בניית בית חלומותיכם, חברה ישראלית-סינית כבר חשבה לעזור לכם, כך שתוכלו לרכוש הכל בסין, בנסיעה מרוכזת אחת של שמונה ימים מלווה באדריכל ישראלי. מובטח לכם חסכון של 50% נטו. הגלובליזציה היא כאן, לטוב ולרע.

מבט אל העתיד

זהו הפוסט האחרון שלי בבלוג , בפוסט זה אצפה אל העתיד, את ההווה והעבר השארתי בפוסטים הקודמים.

פני אל העתיד, אל הסמינריון אותו אתחיל בקרוב, אל הנושא אותו ארצה לחקור ולהעמיק ידע, אותו נושא אשר הווה את מקור החזון האישי שלי: עיצוב בתי הספר העתידיים כמשקפים את השנוי בתפיסה הפדגוגית. אני מאמינה שנושא זה ישלב היטב אצלי את שני תחומי הדעת אותם אני אוהבת: אדריכלות ופדגוגיה. דר. גילה לוי עצמון ,המנחה שלי בסמינריון, הפנתה אותי אל הבלוג של עמי סלנט בו הוא מתאר  בתי ספר עתידיים בפינלנד ובדנמרק. החלל הפתוח, המרחבים המוארים והצבעוניים אשר מאפשרים למידה באמצעות פרויקטים ומחשבים אישיים, מקום בו הלמידה מתרחשת באופן הרמוני ומשמעותי, בו יש מקום ללומד היחיד בתוך הקבוצה, לשם אני שואפת להגיע.

בניין הגימנסיה בקופנהגן, שעוצב על ידי 3XN, הוא בהחלט ייצוג מרשים של אמנות מודרנית גם מבפנים וגם מבחוץ. בשנת 2007 בית הספר נבחר לבניין הטוב ביותר בסקנדינביה. (בתי ספר עתידיים, עמי סלנט, 2012 )

 

הבלוג הזה, מספר את הספור האישי שלי מאז התחלתי את למודי לתואר השני , את ההתפתחות המקצועית והחזון האישי.הבלוג כולל הרבה חוויות והתנסויות, הרהורי לב ורפלקציה על תהליכים לימודיים  שעברתי. אני יודעת שכתיבת הבלוג החלה כמשימת חובה, אך כתיבת הבלוג הפכה מזמן למשהו אחר, למקום בו התהליכים שעברתי הופכים למוחשיים באמצעות הכתיבה, אני נהנית לדפדף בפוסטים הקודמים ולראות את כל החוויות שעברתי ואת אשר יצרתי, ולמרות שהוא בעצם מקום ציבורי, עבורי הוא מקום מאד אישי וחוויתי וכפי שדר. אלון הסגל אמר באחד השעורים, " בעולם הדיגיטלי, אתה זורק משהו שמעניין אותך לאוויר, מי שירצה, ייקח ומי שלא, אז לא" ,אני לגמרי מסכימה, זהו מהפך תפיסתי עצום המאפשר השמעת קולך האישי ללא פחד ומעצורים.

כן, יש הבדל משמעותי

כמעט חודש מתחילת שנת הלמודים. אני מוצאת את עצמי עובדת לגמרי אחרת....קשה להאמין שכל הקפיצה האדירה הזאת עשיתי תוך שנה אחת בלבד, מאז התחלתי את למודי לתואר שני במגמת תיקשוב ולמידה במכללה.

למה אחרת? כפי שספרתי בפוסט הקודם, פתחתי מודל למודי מתוקשב באמצעות גוגל סייטס וויקי ספיסס. האתרים האלה מאפשרים למידה לגמרי אחרת, ואני אפרט: המטרה המקורית בפתוח האתר הייתה ללמד ספרות אנגלית, היחידה חדשה לבגרות. אך תוך כדי עבודה, גילתי שאני יכולה להשתמש במודל הלימודי בכל תחומי הלמוד באנגלית. מה שלא הספקנו בכתה, נתן להשלים בבית, באמצעות החומרים הנמצאים באתר. התלמידים אינם לומדים רק בכיתה, אלא גם בבית, בזמנם הפנוי. בנוסף, גם תלמיד שנעדר מהשיעור יכול להשלים את החומר בקלות.

אנו מתקשרים און-ליין, גם עכשיו בתקופת החג. תלמידה למשל, רצתה לדעת פרטים נוספים לגבי המשימה לשבוע הבא. תלמיד אחר בקש עוד הסברים על ניתוח שיר שלמדנו. אני מרגישה שהלמידה מתרחשת באופן מאד משמעותי, התלמידים לוקחים אחראיות ומתקדמים על פי הקצב האישי, כאשר המרחב המתוקשב מאפשר לי לתת תמיכה מאד משמעותית לכל לומד.

דבר נוסף התרחש....אני מרגישה ממש נינוחה בסביבה המתוקשבת בכיתה, גם כאשר לא הכל זורם כמתוכנן.למשל, בשבוע שעבר, העליתי אפליקציה לאתר, אותה נתן לצפות רק באמצעות הדפדפן כרום, אך על המחשב הכיתתי עודכן רק האקספלורר. מאחר והבנתי מה הבעיה, מיד הורדנו את הכרום למחשב ועד שהמשימה הושלמה, פתחתי מסמך מהמייל האישי בגוגל-דוקס והשיעור נמשך בנועם ובנינוחות. לא הרגשתי לרגע שאני מאבדת שליטה. ידעתי בדיוק מה עלי לעשות וכיצד למצוא דרכים אלטרנטיביות לטיפול בבעיה.

נכון, עדיין אין אצלנו מחשב לכל לומד, ואני משתמשת בעיקר במחשב אחד, מקרן ורשת האינטרנט למרחב הכיתתי. ובכל זאת, יש הבדל משמעותי בלמידה מבחינת הנגישות ללומדים, זמני למידה ומתן התמיכה האישית. אני חושבת שהמחשב האישי נחוץ מאד בבית או בלמידה באמצעות פרויקטים. נכון למבנה הכיתתי ודרישות משרד החינוך נכון לכתיבת שורות אלה, אני חושבת ששנוי מהותי בהישגי התלמידים יעשה אם במקום להשקיע בברזלים, ישכילו  מפקחי משרד החינוך בהכשרת מורים נאותה והצטיידות במחשב אחד בלבד מחובר לרשת האינטרנט והמקרן בכל כיתה וכיתה.

התחלות חדשות...

נשימה ארוכה.....ואני חוזרת לבלוג. אז מה היה לנו בתקופה האחרונה?

ראשית החתונתה של בתי, חתונה ראשונה במשפחה....עם המון,המון התרגשות....

תחילת שנת הלמודים, עם ישיבות רבות , הכנות אינטנסיביות וכמובן תוספת של עוד קצת התרגשות.....

וכמובן.....העבודות המרובות במכללה, אותם השתדלתי לסיים לקראת סוף אוגוסט כדי שאוכל לעמוד במשימות המיוחדות של חודש ספטמבר.

שמחתי מאד להתחיל את שנת הלמודים במיוחד לאחר שבניתי יחד עם חברותי השקדיות את היחידה המתוקשבת במסגרת הקורס של דר. אתי כוכבי. זה הרבה יותר מסתם יחידה מתוקשבת, זהו בעצם מודל לימודי הניתן ליישם בכל מקצוע. אני מיישמת אותו בכתות שלי, במסגרת למודי ספרות אנגלית בתיכון דרור.

היחידה המתוקשבת עונה לצרכים העכשוויים של תלמידי התיכון: התמודדות עם היחידה החדשה ללמודי ספרות אנגלית, לימודים המתנהלים במשך שלוש שנות לימוד בתיכון. הקיץ, בפעם הראשונה, תתקיים בחינת הבגרות הראשנה בספרות אנגלית.

 המודל המתוקשב ללמודי ספרות אנגלית בנוי על שתי פלטפורמות: גוגל-סיטס וויקי-ספייסס. הקונצפט הוא של (WEB1 + WEB2 ) ,ספר וחוברת עבודה מתוקשבת, כאשר הגוגל סייטס מאפשר תצוגה של חומרים חופשית לכל משתמש וויקי-ספיסס מהווה מרחב סגור כתתי עם כניסה סגורה באמצעות סיסמה לחברי הכיתה בלבד.במרחב כתתי זה, יכולים התלמידים להעלות חומרים ,לעבוד בשיתופיות ולשמור את תוצריהם במשך שלוש שנים, עד למועד בחינת הבגרות.

בנוסף, המרחב של ויקי-ספיסס, מאפשר תקשורת יומ-יומית עם התלמידים, תקשורת סינכרונית באמצעות סקייפ וגם תקשורת א-סינכרונית להשארת הודעות ושאלות.

להל"ן המודל ללימודי ספרות אנגלית

שתהיה לכולנו שנה טובה עם המון התחלות חדשת....

מדוע אין הבדל משמעותי?

שאלה מטרידה שמעסיקה אותי כבר כמה זמן....עוד מסמסטר שעבר... במסגרת הקורס של דר. גילה לוי עצמון, "מדעי החינוך במאה ה-21", ראינו שעל פי סקרים מקיפים ואמינים שנערכו במשך מספר שנים, אין הבדל משמעותי בהישגים הלימודיים בקרב התלמידים שלמדו בעזרת המחשב ואלו שלמדו בשיטה הקונבנציונאלית. גם בקורס של דר. ליאת אייל ראינו ממצא דומה, התקשוב לא הביא את השנוי המיוחל לצמצום הפערים. מצד שני, כאשר שוחחנו על הפער הדיגיטלי בעולם, בקורס של דר. חגית טל, ראינו שהפערים בין העולם המערבי והעולם השלישי הולכים וגדלים, דווקא בגלל הפער הדיגיטלי. לכאורה,יש פה פרדוקס, הרי המחשב והטכנולוגיה גורמים לשנויים אדירים בכל תחומי החיים,אם כן, מדוע זה לא קורה במערכת החינוך?

כיצד מתקבלות תוצאות המחקר? אנו נחשפים ליותר ויותר ממצאים ולומדים על שיטות מחקר מתקדם. דר. יונה מילר מסבירה על מחקר מתקדם ומחקר איכותני ועוד שיטות סטטיסטיות רבות להערכה ומדידה. במקביל, ביום שני הקודם, הציגו כמה סטודנטים מהמחזור הקודם את עבודות הסמינריון שלהם, שהתבססו כמובן על שיטות מחקר. ההצגות היו מאלפות, במיוחד זו של דר. גילה לוי עצמון על הקשר בין ויזואליות ורפואת שניים. אם כן, כיצד זה יתכן? ושוב השאלה הטרידה אותי בזמן ההרצאות, כיצד יתכן שפרויקטים מתוקשבים כה מוצלחים אינם מצליחים להביא לשנוי משמעותי בהוראה?

תשובה די ממצאה קבלתי היום מוואי-נט, במאמר " תקציב החינוך עלה, עדיין חסר כסף".מסתבר שתקציב החינוך הוא השני בגודלו שבין משרדי הממשלה, הוא גדל כל שנה, השנה משל,הוא מסתכם ב 36.3 מליארד שקל, אך עדיין אינו מספיק ואינו מביא לשנוי משמעותי בהישגי התלמידים . אך אם נסתכל מקרוב לחלוקת העוגה בתוך התקציב הענק נראה ש 89.9% מיועד עבור שכר המורים,עובדי המנהלה והמשרדים ורק 1.1%עבור "שאר התקציב" , ראו התמונה מטה:

                                     

מה זה "שאר התקציב"? לפי התמונה מטה כפי שפורסמה באותו מאמר בווי-נט, ניתן להבין ששארית התקציב מחולקת בין מספר תחומים הקשורים למערכת החנוך: השרות הפסיכולוגי, תקשוב, חינוך לא פורמלי, חינוך טכנלוגי, מתנ"סים ומחקר.

על פי הנתונים, תוכנית התקשוב הלאומית המתוקצבת ב 240 מליון שקלים מיועדת להצבת מחשבים ותשתיות בבית הספר, עד כה היא יושמה ב25% מבתי הספר בארץ. היא אינה כוללת תוכניות פתוח. פרופ. ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, שמה דגש על חוק המכרזים הנוקשה והמסורבל , לפי הגדרתה, שאינו מאפשר כמעט פתוח תוכניות חדשות: "ממילא כמות הכספים הפנויה ליוזמות חדשות קטנה מאד, אך גם כשנמצא מקור תקציבי, יכולת הפעולה היא מאד מוגבלת, שכן גלגלי הבירוקרטיה נעים בצורה מאד איטית ולא יעילה". לגבי איכות החינוך, היא מוסיפה ש "בגלל המנגנון הקשיח הדגשים במכרזים הם בעקר תקציביים, כך שלפעמים ההשקעה יורדת לטמיון או איכות התוצר ירודה."

אם כן, זאת כנראה הסבה מדוע אין הבדל משמעותי בהישגים במקומות בהם כן תוקצבו בתשתיות ממוחשבות. הברזלים קיימים, והמחקרים צודקים, בהעדר תוכניות למוד חדישות תואמות פעילויות דיגיטליות אינטראקטיביים, המחשב מהוה תוספת רהיט לא משמעותי לנוף הכיתתי.

הפתרון לדעתי, טמון מצד אחד בידיים שלנו, אנשי החינוך, להצעיד קדימה את המערכת כולה, מצד שני במערכת החינוך שצריכה להבין ששנוי איכותי איננו במספר השעות הנלמד בכתה, אלא באיכות הלמידה שם. התוכניות החדשות של משרד החינוך, כמו עוז לתמורה למשל, בתיכונים מגדילות את זמן השהיה בבתי הספר אך אינן מתייחסות כלל לחידוש בתכנים לימודיים דיגיטליים ואופן הטמעתן. התוכנית החדשה מדברת על תוספת של 16 שעות שהיה בבתי הספר,בהם המורים אמורים לטפל פרטנית בתלמידים או לבדוק מבחנים, אך אין תזכור, אפילו במילה אחת ,על למידה חדשנית ודיגיטלית בכתות על ידי מורים מיטביים. הגיע הזמן לשנוי שורשי ומהותי, אחרת בקצב השנויים המסחרר של הגלובליזציה היום, אנו נמצא בקרוב במרחק שנות אור ממערכות חינוך מתקדמות בעולם.

  

נפלאות ה-WEB2

החלום הולך ומתגשם...המרחב הכיתתי הווירטואלי רוקם עור וגידים....

הקמת בית ספר ווירטואלי אישי נראה לי לא מזמן כפנטזיה לקוחה מ"עליזה בארץ הפלאות". אי-טיצ'ר ווימבה ופלטפורמות למידה מרחוק דומות דורשות תקציבים מכובדים ,לכן הן יכולות לתת מענה לגופים גדולים ומאורגנים בלבד.

אך במעלה הלמוד המתוקשב במסגרת התואר השני בחינוך ותקשוב, תוך כדי חשיפה ומחקר בפתרונות ווב 2 לבניית היחידות המתוקשבות , נחשפתי ליישומים השיתופיים של גוגל  וגיליתי את מרחבי וויקי. וויקי, שם מוזר,שפירושו בהוואית "מהר",מרמז על המהירות בה אדם יכול לפתוח לעצמו מרחב דיגיטלי ולהשמיע את קולו.

וויקי מאפשר ניהול כתה יעיל וידידותי למורים בו בזמן שהתלמידים יכולים להלעת תוצרים ולעבוד בצוותא בקלות ויעילות מרביים. אך למרות יתרונותיו הרבים של וויקי, הוא אינו יכול להוות תחליף לגוגל סייטס  המאפשר עבודה שתופית יוצאת מן הכלל באמצעות יישומי האויפיס השתופיים.

המסקנה שלי אם כן, היא שכתה ווירטואלית מיטבית, מצריכה שילוב של גוגל סייטס ווויקי, ממש כמו ספר וחוברת עבודה: כך יצרתי את המרחב הדיגיטלי ביחידה המתוקשבת של דר. אתי כוכבי.

בדוגמה שלפניכם, נתן לראות שהצגת הנושא והעבודה השיתופית של התלמידים נעשית באמצעות גוגל סייטס . בדוגמה זו, התלמידים, תוך כדי עבודה שתופית, משווים בין אספקטים שונים של תרבויות אמריקה וסין כפי שמוצגות בספור "חוקי המשחק" של עמי טן. התוצרים הסופיים והצגםתם בפני הפורום הכיתתי יעשו בוויקי   למטרת דיון וסכום הנושא.

בדוגמה מטה נתן לראות דוגמה של תוצר שנתן להעלות בוויקי להשוואת שתי תרבויות באמצעות אפליקציה flipsnack כפי שנתן להסיק מהספור "חוקי המשחק" של עמי טן.

עולם מתוקשב וטוב לו?

קורס "שילוב טכנולוגיות למידה" של דר. מישר טל חגית מתנהל כולו ברשת החברתית "פייסבוק": ההודעות, המשימות ואף חלק מהדיונים מתנהלים שם. במפגש האחרון בכתה, דנו בנושא חדירת האינטרנט בעולם בכלל ובפייסבוק בפרט. דר. מישר טל הציגה את האתר       http://www.internetworldstats.com   המאפשר לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות הטכנולוגית ומציג מספר משתמשי האינטרנט בכל מדינה בעולם. אם נסתכל למשל על תמונת המצב בארץ, נראה שמתוך אוכלוסיה של קרוב לשבעה מליון וחצי תושבים יותר מחמישה מיליון משתמשים ברשת האינטרט כיום, כאשר רק בשנה האחרונה הייתה חדירה של כ- 70 אחוזים. מספר משתמשי הפייסבוק עולה על חמישה מליון כאשר רק בשנה האחרונה היתה חדירה של יותר מ45 אחוז לרשת החברתית. מנגד, מסקרן היה לראות מה קורה במדינות השכנות: תמונת המצב די עגומה: בסוריה מתוך אוכלוסיה של יותר מ22 מליון תושבים ישנם רק 4 וחצי משתמשי אינטרנט ואין כלל נתונים לגבי שימוש ברשת החברתית. באירן, מתוך אוכלוסיה של יותר מ77 מיליון, נמצאו 50 אחוז משתמשים באינטרנט אך טרם נמצאו נתונים על רשת הפייסבוק ואילו בלוב מתוך אוכלוסיה של קרוב ל7 מליון ישנם קרוב ל400 אלף משתמשים ברשת האינטרנט ורשת החברתית.

מדוע בחרתי בסוריה ולוב? ראשית, בגלל שרציתי לבדוק מה החשיפה של תושבי ארצות מוכות גורל אל העולם החופשי באמצעות הרשת.שנית, מאחר והשבוע עלה לכותרות שוב בעיית הפליטים, הפעם הסוריים.כך למשל, דווח בוואי-נט כי מאות פליטים סוריים ניסו להימלט לכיוון ירדן, אולם כוחותיו של אסד ירו לעברם, הרגו ילד ופצעו שני חיילים ירדנים. גם אצלנו התעוררה בעיית הפליטים האפריקאים אשר חצו את גבולותינו ללא רשות בתקווה למצוא אוכל ומחסה. מקום אחר ובלתי צפוי המציג את בעיית הפליטים מארצות העולם השלישי הוא דווקא הסרט "טרה-פרמה" המוצג בימים אלה בקלנוע. העלילה מתרחשת בסיצילה ומציגה דרמה אנושית של פליטים לוביים המנסים להגיע לעולם חופשי וטוב יותר. הסרט עושה שימוש באמצעי צילום מיוחדים המחדדים עוד יותר את הניגודיות שבין העולם השלישי העני והסובל אל מול העולם המערבי העשיר והמפונק.

האומנם עולמנו המערבי והמאוד טכנולוגי עשיר ,מפונק וטוב לו? רחובות תל אביב מראים תמונות מנוגדות: מצד אחד התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים ומרכזי תרבות משוכללים, מצד שני אנשים כמו משה סילמן שהצית את עצמו בהפגנה חברתית בתל אביב, גזירות כלכליות כואבות ואנשים השוקעים בחובות.

האם יש בכוחה של הרשת החברתית לאחד את העולם ולפרוש עתיד טוב יותר לכולנו? המאה הנוכחית תצטרך להתמודד עם אתגר זה ונקווה שהטכנולוגיה תצליח בסופו של דבר להביא את האנושות כולה למקום מבטחים.

כמה תמונות מהטריילר "טרה פרמה" שפירושו בעיברית            "עולם סגור" .

שעת סיפור

לפרוש כנפיים ולעוף

בהיותי בכנס של הICIE  (הכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך) קבלתי ס.מ.ס. מדר. גילה קורץ: "איך היה, איך הייתה ההרצאה שלכן?"

ראשית היה חוויתי. ההרצאה שלנו הציגה יחידה מתוקשבת א-סינכרונית בנושא "הראיה והעיוורון בעידן הדיגיטלי" והתקיימה במסגרת פנלים מקבילים תחת נושא למידה מרחוק. הפורום היה אומנם מצומצם, אך אפשר חשיפה בפני מורים ומרצים מכמה מקומות בארץ וגם מחו"ל. היחידה המתוקשבת אותה הצגנו הייתה באמת חדשנית וכפי שגיליתי כבר בשני הכנסים הקודמים בהם השתתפתי הקיץ, מעטים בתחום החינוך יודעים על קיומם של יישומי ווב 2. במהלך ההרצאה וגם אחריה האנשים התפעלו מיכולות ההטמעה והשיתוף של  הכלים המתוקשבים. אנשים רשמו, שאלו ושבחו. בסיום, בקשו לדעת כיצד יוכלו הם לעשות שימוש ביחידה מתוקשבת א-סינכרונית  בבית ספרם.

הכנס היה גם מעשיר ואפשר מפגש עם מרצים מכל העולם. נתן היה ללמוד מדבריהם על מחקרים וממצאים רבים בנושא מצוינות בחינוך.דר. ז'וזף רנצולי, מרצה באוניברסיטה קונטיקט ,הסביר על מחקרים בתחום המצוינות: הם מוכיחים שתלמידים אשר מראים כשרון ויצירתיות בגיל צעיר, הם אלו העתידים להיות בבגרותם מתכננים, ממצאים, ויזמים בעלי קומה.מכאן החיוניות לטיפוח מצוינות בבית הספר כבר מגיל צעיר. דבריו חזקו אצלי את חשיבות העמקת נושא התקשוב בקרב הילדים, במיוחד בקרב התלמידים המצטיינים. יחידה א-סינכרונית כפי שתכננו מאפשרת לתלמידים לפרוש כנפיים ולעוף במרחב הדיגיטלי האין-סופי.

כתות המצוינות מציבות אתגרים רבים בפני מורים. המטרה המרכזית בהוראה בכיתות ה"מצוינות" היא לאתגר את התלמידים, לעורר את סקרנותם ולהקנות להם מגוון רחב של אמצעים לפתוח יכולותיהם ולמצוי כישרונותיהם. כך הסביר בכנס גם מר. אושי שוהם קראוס מאוניברסיטת בן גורין בהרצאתו "למידה באמצעות פרויקטים" בשיטת "קרוס-מדיה" המחבקת חקר חופשי ולא למוד פרונטלי, שמוש אמיתי בכלי תקשורת של זמננו ולמוד מהנה העולה ממוטיבציה של המורה.

מילותיו של אושי (כך כולם מכנים אותו) הדהדו באוזני בהיותי מתכננת את יחידת הלימוד המתוקשבת במסגרת הקורס של דר. אתי כוכבי "עקרונות בפתוח סביבות למידה". התלמידים ישתמשו בכל כלי אינטרנט, ותקשורת אפשרית כדי ללמוד ספרות אנגלית. ביחידה זו, התלמידים יעשו חזרה על היצירות הספרותיות שנלמדו בצורה מאתגרת של "חפש את המטמון" בגוגל ארץ.  באמצעות כרטיסיות עם משימות מאתגרות, יצטרכו התלמידים לגלות את "המסלול הספרותי" הנלמד במהלך שלוש שנות החטיבה העליונה ולהתקדם מנקודה לנקודה תוך כדי מציאת המקומות  בגוגל ארץ בהם עברו גיבורי היצירות  ויוצריהם.

כך תראה הפעילות של "חפש את המטמון" ליצירת "המסלול הספרותי" בגוגל ארץ מוצגת באמצעות פרזי. (מי אמר פעם שקשה להתמודד עם פרזי? :)

English Literature Treasure Hunt on Prezi

הכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך

יום שלישי הגדול מתקרב....המצגת מוכנה.לאחר שני הכנסים המתוקשבים בהם ההשתתפתי הקיץ וגם לאחר הצפיה במצגת היפיפיה של דר. גילה קורץ ודר גילה לוי עצמון, לא היה קשה להחליט ש"פרזי" מהווה היום המילה האחרונה בעולם המצגות המתוקשב.

אל "פרזי" כבר נחשפתי בתחילת הסמסטר השני , בקורס "מדעי החינוך במאה ה21" כאשר דר. לוי גילה עצמון הציגה את אחד השעורים באמצעות הכלי החדיש הזה. "פרזי" מאפשר מרחב אין-סופי, כמעט כמו האינטרנט, ולפעמים נדמה, שהראש מסתחרר תוך כדי מעבר בין השקפים השונים. אך האפשרויות הרבות לתצוגת טקסט, תמונה ,קישורים ווידאו מאתגרות ולכן יחד עם קבוצת "השקדיות" שלנו החלטנו להענות לאתגר והציג  באמצעותו את היחידה המתוקשבת "הראיה והעיוורון בעולם הדיגיטלי" בכנס למצוינות בירושלים.

זה לא היה קל....שלב הראשון היה כתיבת המצגת באנגלית באמצעות פאור פוינט. רק בשלב השני ,כאשר הבסיס היה כבר מוכן, העזנו להתמודד עם "פרזי". תוך כדי עבודה למדנו את  האפשרויות המגוונות של הכלי, כיצד להכניס את השקפים הקימים וכיצד לצור חדשים, מהן אפשרויות עיצוב  הצבע, הרקע, הכתב ....כיצד ניתן לצור את המעברים בין מיצג למיצג. כבר נסינו כמה גירסאות, תוך כדי נסיון למקד, לתמצת, לעצב ולנסות למצאות את המורכבות של היחידה בכלי החדש והמתוחכם. כדי שלא נלך לאבוד במרחב הדיגיטלי, נעזרנו בעיגול סביבו רכזנו את השקפים והמוצגים השונים.ללא ספק, גם הפעם, עבודת הצוות נתנתה את אותותיה והגרסה העדכנית ביותר נתן לראות כאן....נקווה האחרונה:)

 המון תודות לדר.גילה קורץ ודר. גילה לוי עצמון אשר נתנו לנו את ההשראה ,ההנחיות האחרונות וברכת הדרך למיצג ולכנס בירושלים.

1 Sight and blindness in the technological age on Prezi

שעורים מתוקשבים בהשראת השגרירות הבריטית

שגרירות אנגליה בארץ החליטה לקיים כנס מתוקשב למורים לאנגלית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. מבין ההרצאות, שתים בלטו במיוחד: הרצאתו של לאו סליוון בנושא משחקים ברשת והשנייה של אילנה סלומון בנושא שלוב הטכנולוגיה בלמודי ספרות אנגלית, נושא אותו גם אני מעוניינת לפתח במסגרת  הקורס "עקרונות בפתוח סביבות למידה" עם דר. אתי כוכבי.

מבין משחקי הרשת שאהבתי במיוחד הוא המשחק הנקרא Spent. משחק זה שהוא בשפה אנגלית, דורש מיומנויות של חשיבה גבוהה ופתרון בעיות בנושאים פיננסים.לאו פתח בלוג מיוחד להוראת האנגלית באמצעות משחקי מחשב ומספק דפי הנחיה ודפי תרגול לתלמידים  לכל משחק ומשחק.

אילנה סלמון הייתה לדעתי היהלום שבכתר.היא בנתה אתר באמצעות wikispaces  באמצעותו היא מלמדת אנגלית תוך שלוב מושכל של יחידות מתוקשבות. אחת הפעילויות שאהבתי במיוחד הייתה פעילות באמצעות glogster .זאת פלטפורמה המאפשרת יצירת פוסטר בשלוב תמונה,קול מלל וסרטון בו הילדים יכולים להקליט את עצמם. המשימה אליה נחשפנו הייתה "משימת גישור" או באנגלית Bridging Text and Context" על אחת היצירות הספרותיות הנכללות לבחינת הבגרות. הילדים התבקשו לערוך פוסטר בו הם מעלים ציוני דרך בחייו של סופר היצירה.במקום החיבור המסורתי בו התלמידים מציינים את הקשר שבין הסופר ויצירתו, התלמידים התבקשו להקליט את החיבור באמצעות קול או וידאו ולצרף לפוסטר.

בהשראתה של אילנה וגם של דר אלון הסגל הטוען שמורה דיגיטלי חייב להתמודד עם כל פלטפורמה חדשה, יצרתי פוסטר לשירו המפורסם של לנגסטון היוס "כשהתבגרתי".

פאזל מתוקשב

השבוע השתתפתי ביום מתוקשב למורים לאנגלית בכפר הירוק. מבין הפעילויות הרבות, נרשמתי להרצאתה של אדל רימר, בנושא  ווב 2 ויישומי גוגל והרצאתה של פירחה בנושא יישומי חשיבה גבוהה בספרות אנגלית. אדל הציגה את הרצאתה באמצעות מצגת  פרזי ופירחה באמצעות סלידר-רוקט. אדל הדגימה את השמושים הרבים העומדים בפני המורים ביישומי גוגל. הקהל נדהם, הריע...ואני חייבת לציין שהמורים לאנגלית מתקדמים באופן יחסי בכל מה שקשור ליישומי תקשוב. אדל הציגה את ווקי, את גוגל-ארץ, הטפסים והמבחנים המגוונים של גוגל. השאלות הרבות וההתפעלות  המירבית הובילו אותי למסקנה שאני כבר נמצאת במרחק שנות אור מקולוגות רבות שלי.

החלקים הרבים של הפאזל המתוקשב החלו להתחבר אצלי, מושגים כמו הטמעה, כתב HTML ויישומים מתוקשבים רבים מקבלים משמעות אמיתית ומשמעותית ואני מרגישה שבכל יום שעובר אני מצליחה להתמודד לא רק עם מה שנלמד במכללה, אלא  גם עם יישומים חדשים ומאתגרים  נוספים ...ושכל מפגש מתוקשב מעבה את הבסיס  האיתן שכבר התהווה אצלי. 

Facelook - אומנים ישראלים "ברשת חברתית"

יום שני, סיום הסמסטר השני.....חצי תואר כבר מאחורינו, סוף, סוף יום חופשי."השקדיות" (למי ששכח, צוות שלי מהמכללה) החליטו לנצל הזדמנות נדירה זו ולבקר במוזיאון תל אביב. זמן רב אני מתכננת סיור באגף החדש בו אוכל להתפעל מהאדריכלות המדהימה של המבנה. אך בטרם הגענו ליעדנו, תערוכה צבעונית בקומה התחתונה האירה את פנינו: "Facelook"- אומנים ישראלים "ברשת חברתית".כזו כותרת, לא יכלה להשאיר "שקדיות תקשוביות" אדישות וכמובן החלטנו להתחיל את סיורנו מתערוכה זו.

תערוכת Facelook  הינה אינטראקטיבית ועוסקת ברשת הקשרים גלויים או סמויים בין דיוקנאות וציורי דמויות של אומנים ישראליים מפורסמים לבין יצירותיהם של אומנים ישראלים עכשוויים . הקשרים שבאים לידי ביטוי  בתערוכה מבוססים על קרבה משפחתית של היוצרים,או נושאים וסגנון משותפים של יצירותיהם .כך למשל, נתן לגלות את ציוריו של גדעון ראובן, נכדו של ראובן רובין ולשים לב לאופן שבאמצעותו הוא מעצב את דיוקנאות משפחתו באופן שונה לגמרי מסגנון סבו.דוגמה נוספת מבין רבות היא של אסנת ריזמן בן-שלום, בתו של אורי ריזמן אשר מתכתבת דרך הציור עם הוריה.האומנים הצעירים מעניקים פרשנות עכשווית למרקם הססגוני של האנשים החיים בארץ: דיוקנם של חייל,מנהיג, הורה,ערבי, חרדי,כולם מתמזגים בתערוכה.שלל הטיפוסים הללו יוצרים רשת פנים מורכבת של האנשים החיים בארץ על דורותיהם ואשר מחוברים דרך יצירותיהם של אומני העבר וההווה .הרעיון מאחרי התערוכה הוא אם כן, לצור "רשת חברתית" דמוית הפייסבוק בה התמונות הוחלפו ביצירות אומנות אשר יוצרות קשרים היסטוריים, מורכבים ויצירתיים.

בנוסף, התערוכה מזמינה את המבקרים לקחת חלק פעיל ביצירה. היא נעזרת באמצעים טכנולוגיים ובכך יוצרות קהל אקטיבי, מעורב,סקרן וחוקר.ליוצרי התערוכה,יעדים זהים ליעדי החינוך החדשני: באמצעות יצירת גרויים מסקרנים ואוירה בלתי פורמאלית תוך התנסות פרטנית, יוצרת התערוכה חוויה בהחלט מיוחדת, מעשירה ופורצת גבולות.

להל"ן כמה תמונות מקוריות מהתערוכה:

רפלקציה: תמונה שווה 1000 מילים

בקורס " פיתוח סביבות למידה", הסבירה דר. גילה קורץ אמצעי מיוחד להבעת רפלקצייה על חומר הנלמד באמצעות קומיקס. הקומיקס מהווה אמצעי ויזואלי נפלא אשר משלב  באמצעות תמונות בודדות ,הבעות פנים ודיאלוגים קצרים, תהליך למודי משמעותי מפולפל בהומור , ברגש ובמסר חד.
לכן בחרתי אמצעי זה כדי להביע את התהליך הרפלקטיבי אשר עברתי עד כה בכתיבת בלוג זה.

פייסבוק במסגרת חינוכית

הרבה נאמר כבר על הסכנות שבפייסבוק...עד כדי איסור השימוש במסגרת החינוכית ע"י משרד החינוך. בפוסט זה, אני רוצה להציג  פן אחר של הרשת החברתית, שבלעדיו....לא הינו מגיעים עד הלום.

זה התחיל לפני ארבע שנים, כשהפייסבוק היה יחסית בחיתוליו. במסגרת בית חינוך דרור, התארגנה קבוצת תלמידים כדי להשתתף בסדנה מיוחדת במינה, סדנת אומנויות בארמון ההונצולרן שבגרמניה...ארמון שרק וולט דיסני חלם לחיות בו...בסדנה זו השתתפו ילדים מישראל, הרשות הפלשטינית, גרמניה וארה"ב.

רציונל הסדנה היה דומה לזה של משרד החינוך....כדי לצור שנוי, צריך להתחיל מלמטה למעלה, מאיים קטנים של חדשנות. כך חשב נסיך פרוסיה, גאורג פרדרייך שיחד עם אשתו נסיכה סופי עומדים בראש הפרויקט הבינלאומי: כדי להגיע לשלום הנשגב, צריך להתחיל בקטן  מיצירת אקלים חברי ושתופי בין קבוצות קטנות של ילדים באמצעות יצירת מחזרמר משותף.ילדים אלה יהיו הניצנים שיקדמו ויובילו את השלום בדורות העתיד.

בהיותי נציגת המשלחת הישראלית, חשבתי כיצד נתן  יהיה להנציח רגעים בלתי נשכחים אלה, כיצד נתן  יהיה לשמור על קשר, להגדיל את המעגלים ולהכניס את הרעיון  של האחדות למודעות של יותר ויותר אנשים...ואז חשבתי על פייסבוק, כמקום אידיאלי להציג באמצעות תמונות וסרטונים, כמקום בו נתן להגיב, להודיע וליידע. באותו זמן, רבים מחברי לצוות הרימו גבה....רשת חברתית בשימוש חינוכי? בסופו של דבר...נפל הפור והרעיון התקבל....התוצאה הייתה הצלחה כבירה: ההורים ובית הספר יכלו לעקוב און-ליין על המתרחש....הילדים העלו אין-סוף תמונות המתעדות חוויות בלתי נשכחות. ההתלהבות סחפה את כולם ועד היום יש קשר הדוק ומפגשים משותפים. הפרויקט ממשיך בהצלחה, וגם השנה משלחות חדשות יפגשו בארמון החלומות הוהנצולרן שבגרמניה.להל"ן מזכרת בלתי נשכחת:

יחידה אינטר-דיסציפלינרית בנושא הראיה והעיוורון

 כפי שכתבתי  לכם בפוסט הקודם, קבוצת השקדיות שלנו הגישה הצעה להציג את היחידה המתוקשבת שלנו בנושא ראיה ועיוורון ( אותה הכנו במסגרת הקורס "טכנולוגיות הלמידה" של גילה ונעמי) בכנס הבינלאומי למצוינות שיערך בירושלים בחודש יולי.

הכנס נערך במסגרת ICIE  ,המרכז הבינלאומי לחדשנות בחינוך. מרכז זה נוסד בגרמניה וכיום פועלים סניפיו במקומות שונים בעולם . המרכז מחויב לפיתוח כל הלומדים כאזרחים יצרניים ומנהיגי העתיד. המרכז מעריך אפשרויות למידה לכל אורך החיים, הנותנות מענה לצרכים של תלמידים מחוננים, יצירתיים ומוכשרים, הוריהם ומוריהם. בנוסף המרכז לחדשנות בחינוך מזמין חדשנות, מקדם מצוינות בחינוך, תומך בפתרון בעיות יצירתי ומעודד לקיחת סיכונים מחושבים.

בין הנושאים שיוצגו בכנס השנה: דרכים לטפוח מצוינות, תלמיד מחונן ותלמיד מצטיין, תוכניות לימוד מובילות, חינוך מוסרי וערכי וכמובן למידה מתוקשבת וטכנולוגיות מתקדמות.

בהיותו כנס בינלאומי,התבקשנו להגיש את הצעת הרציונל של היחידה המתוקשבת שלנו בשפה האנגלית והמתנו בקוצר רוח לתשובה. אתמול בדיוק ביום הולדתי, הבשורה המשמחת הגיעה: דר חוה וידרגור , יושבת ראש המרכז למצוינות בארץ הודיעה לנו שההצעה שלנו התקבלה ואנו מוזמנות להציג בירושלים בפני אנשי חינוך בין-לאומיים. ההרצאה שלנו תערך  25 דקות ותוצג תחת הנושא של טכנולוגיות מתוקשבות.

אני מתכבדת להציג בפניכם את הרציונל בשפה האנגלית כפי שיוצג בפני משתתפי הכנס:

Sight & Blindness in the Technological Age:
An Interdisciplinary E-Learning Unit

Livia Lobel, Janna Gartsblit, Liat Arad, Ronit Hanoch

MA Students at Or Yehuda Academic Center

In our multicultural era when the whole world becomes a global village there is an increasing need for the learners' awareness to openness and tolerance. In the digital world the visual sense of sight has become much more significant in our daily life. This unit presents a learning model for interdisciplinary learning that will introduce the subject of sight, its limitations and solutions for blind people from the time of Louis Braille to the present. We chose to develop a learning interdisciplinary holistic unit for Junior High School students (8^th-9^th graders) in our desire to appropriate it to the global world, where borders blur, and focus on one particular subject from different angles. This unit combines four subjects: Science, English & Hebrew Languages and Technology. Each subject presents the content from its own domain aspiring to integrate it within the multi-disciplinary system.  This unit is developed as an a-synchronous computerized lesson, meaning that the learning process takes place from each learner's home computer in the individual flexible time within a limited frame time (two weeks) for the whole group. There is a possibility of peer learning and support from other learners and the teachers through Facebook Platform. At the end of the unit the students are asked to evaluate the products of their colleagues in the group and reflect on their process of learning throughout the whole unit.

החזון האישי שלי למערכת החינוך

במסגרת הקורס של דר. גילה לוי עצמון התבקשנו להציג את החזון  האישי של מערכת החינוך  אותו אני מבקשת לחלוק איתכם  כאן.

בחרתי להציג את חזון שלי על מערכת החינוך באמצעות אפליקציית  FlipSnackאשר מאפשרת הצגת הרעיון כאלבום תמונות .תצוגה זו מסמלת עבורי את הסגה האישי שלי בתחום. החזון מדגיש את הצורך ביצירת מרחבי לימוד פתוחים וגמישים יחד עם פדגוגיה אינטר-דיסציפלינארית המעודדת חקר, יצירתיות, חשיבה מסדר גבוה ,שתוף פעולה והכנה לחיים במאה ה21.

השקדיות

נא להכיר: השקדיות.קבוצת הלמידה שלנו הוקמה כבר בראשית הדרך במכללה כאשר התבקשנו על ידי דר שרה שדה להתארגן לקבוצות בשיטת self organization  לשם בצוע המטלה המתוקשבת. ההתארגנות הייתה בתחילת לגמרי אקראית:  על פי מקומות מגורים או מקום ישיבה בקורס. רונית ואני גרות בכפר סבא, ליאת וז'נה התיישבו במקרה בשורה הראשונה בכתה.

אנו באות מרקעים לגמרי שונים: אני מורה לאנגלית בחט"ע דרור, רונית מתמחה בלימוד באמצעות השיטה המונטסורית, ליאת אחות במקצועה ומנהלת מערך הדרכה של אחיות במאוחדת, וז'נה מגיעה מתחום המדעים ומתגוררת באשדוד.למרות השונות ביננו ואולי בגלל זה, אנו מצליחות להגיע לשתוף פעולה נפלא וללמידה משמעותית.

מדוע שקדיות? כי רונית מביאה לכל מפגש שקדים נהדרים,שרק יצאו מהתנור, ואנו מרבות לזלול בתיאבון רב תוך כדי בצוע המטלות המרובות. המפגשים בינינו הפכו למשהו אחר,לא עוד מפגשים לימודיים בלבד, אלא למפגשים של חברות טובה, מלאי חדוות יצירה, השראה, תמיכה וחזון. בגלל העבודה ,אנו מקיימות לעתים את הישיבות הלימודיות שלנו בשבתות, לפעמים אף במפגשים וירטואליים סינכרוניים בסקייפ. 

במפגש האחרון , עלה הרעיון להציע את הרציונל של היחידה המתוקשבת שלנו בקורס של  נעמי וגילה ל"כנס הבינלאומי למצוינות בחינוך" הנערך השנה בירושלים.השקדיות קבלו את ההצעה פה אחד, בהתלהבות רבה ומיד הבשלנו שרוולים והתחלנו בפעולה: אני תרגמתי את הרציונל לאנגלית, ליאת הציעה לשתף את גילה ונעמי ורונית וז'נה נרתמו לסגור את כל הפינות.
אנו מקוות להצליח ומודות לגילה ונעמי על התמיכה.

המוטציה של הפייסבוק

ערב יום הזכרון. אוירה של עצב ומועקה. תוך כדי הכנות לטקס יום הזיכרון בהר הרצל,קרסה לפתע מערכת התאורה על קבוצה של עשרות חיילים. כמה נפצעו, אך הקצינה הילה בצלאלי בת ה20 נהרגה במקום.הלם, כאב בלתי יתואר ומיד ועידת חקירה.

המדיה הגיבה בעשרות תמונות ודיווחים מהולים בעצב אך גם במידה בלתי נסבלת של חטטנות: תמונות של הכאב הנוראי של המשפחה לצד תמונותיה היפות והעליזות של הילה ז"ל שהעלתה לפייסבוק שעות ספורות לפני מותה
.

במדור "חורים ברשת" כותבת אילנה ברודו : "הפער הזה בין התמונות שהועלו לרשתות החברתיות אך לפני כמה שעות לבין האובדן העכשווי מצמרר וכמעט בלתי נתפס. התמונות חיות, צבעוניות, וההווה שחור ועצוב. אני לא הכרתי את הילה בצלאל ז"ל, אבל באמצעות התמונות שבגלריה שלה, קיבלתי הצצה לחייה של צעירה מקסימה, עם שמחת חיים ונקודת מבט ייחודית ומרעננת. יהי זכרה ברוך".

קורס "טכנולוגיה ולמידה". גם לגילה אותה הרגשה מצמררת. היא פותחת את השיעור בשאלה נוקבת: האם מותר לחצות את גבולות הפרטיות של אדם ולהציץ ליומנו האישי בפייסבוק ללא רשותו ? הדעות חלוקות, הויכוח מתלהט...

אני רואה כנגד עיני כיצד באשון לילה עבר הפייסבוק מוטציה: מיומן אישי תמים, סגור ומסוגר של קבוצה קטנה של חברים לכלי תקשורת עוצמתי.

הפוליטיקאים  כבר הבחינו בשינוי. בחודש שעבר,בטקס מתוקשר, פתח הנשיא שלנו חשבון בפייסבוק בעזרתו של מר צוקרברג בעצמו. היום, הוזמנתי לעשות לייק לחשבונו "הפרטי" של מר נתניהו, אשר מעוניין לשמוע באופן אישי את קולו של כל אזרח ואזרח....ואני שואלת אתכם, כיצד מישהו יכול עוד לטעון היום שהפייסבוק הוא יומן אישי ותמים? כיצד מישהו יכול לכעוס כשתמונותיו האינטימיות מאבדות את פרטיותן עם הוצגתן בפייסבוק  כאשר מקום זה הפך בנתיים לבמה ענקית פתוחה לכולם והנשלטת על ידי ההמון?

הגיע זמן להפנים, הפייסבוק עבר מוטציה, הוא הפך לכלי תקשורת עוצמתי ובתור שכזה, מטרתו כיום השתנתה ללא הכר: לחשוף ולהיחשף....וכמה שיותר,הרי זה משובח.

בממלכת האיפון

כמו עליסה בארץ הפלאות....כך גם אני נכנסתי לפני כחודש לממלכה מופלאה. לא נעזרתי בארנב הלבן לבוש בבגדים אנושיים, אלא באיפון החדש שלי,אותו רכשתי בחודש שעבר....ידעתי שתהיה לי נגישות לאינטרנט וכמובן GPS  ,אך לא תארתי לעצמי שהוא בעצם עולם ומלאו ....בזכות התכונות הרבות והאפליקציות האין-סופיות שלו.

הוא גם יומן, נגן, מצלמה דיגיטלית, מסרטה...ומה לא?.....אך מה שיותר מפליא זו הנגישות. עכשיו ומיד, מכאן לכל קצוות העולם...שלא נדבר על האפליקציות המדהימות להורדה חינמית:מילון, מזג האוויר,מפות, רדיו ישראלי,בקיצור...כל מה שרצית לו יהי...

עד מהרה התברר לי כי האיפון בעצם יכול לשמש כלי מצוין בחינוך. מצאתי קשורים רבים לאפליקציות בתחום החינוך ,כמו למשל רשימת 50 האפליקציות המומלצות לשימוש בחינוך על ידי ה OEDB (online education database )

גם בקורס מדעי החינוך במאה ה21 ,דר.גילה עצמון הפנתה את תשומת לבנו לאפליקציה QR READER באמצעותה קראנו קודים שעד כה נראו  לי לגמרי חסרי משמעות.....

ואני תוהה, מדוע בבית הספר שלי, תיכון דרור, חל איסור מוחלט בשימוש באיפון בשיעור? מתי כולם יבינו שמכשיר כף יד קטן זה הוא עולם ומלאו?

מתברר שבסינגפור כבר הבינו את האוצר  הטמון באפליקציות הסמארטפון ומקיימים באמצעותם פרויקטים שיתופיים בבתי הספר היסודיים,כפי שנתן לראות בסרטון הבא:

אוניברסיטת מסצ'וסטס מעלה את האתר המדהים שלה גם לאייפון, איפד ואיפוד טאץ'.
ביישום קישור ל 2000הקורסים שהם העלו לרשת, ויכולת הורדה של התכנים למכשיר האישי.
למי שרוצה להוריד,  הקישור  כאן.

נקווה שגם אצלנו ,כמו הארנב הלבן מהסיפור,ימהר שר החינוך להכנס את תלמידינו לעולם המופלא של הסמארטפון .

שעור א-סינכרוני בנושא גלובליזציה

שיר "Imagine" של ג'ון לנון מוקדש לדר. גילה עצמון על כתיבת השעור הורטואלי המרתק בנושא גלובליזציה- 

שיר נפלא זה  מביע את  החלום הנשגב של כולנו לעולם טוב יותר שבו כולנו נחיה ביחד בעולם ללא גבולות של דת ומדינה. השיעור הווירטואלי של דר. גילה עצמון ממחיש לימוד בעולם ללא גבולות  אליו כולנו שואפים להגיע.

המסתורין של המוח האנושי

המסתורין של המוח האנושי

Scientists have finally discovered what's wrong with the human brain: on the left side, there is nothing right, and on the right side, there is nothing left.

זה בדיוק מה שהרגשתי אתמול

דר. אלון הסגל הציג לנו השבוע את אפליקציה ווקי. מיד חשבתי שתהיה מתאימה ליחידת הלמוד שלנו בקורס האחר של טכנולוגיות הלמידה. איכשהו הכול מתחיל להתחבר,כמו פזל.... גם תהליכי החשיבה אליהם אנו נחשפים אצל ירדן, מתחילים לקבל עור וגידים. מדובר בתהליך הרפלקטיבי, אליו אני מתחילה להיות יותר ויותר מודעת, החשיבה הקוגניטיבית על תהליכי הלמידה נמצאים איתי,אי שם בתודעה.אני מתחילה גם להבין את חשיבות כתיבת הבלוג.את העמוד הזה אני כותבת מרצוני החופשי,זו כבר לא מחויבות או מטלה.

נחזור לאפליקציית ווקי.אלון הסביר לנו באסרטיביות מוחלטת שהוא לא ילמד אותנו כיצד להפעיל את כל החידושים הטכנולוגיים. הגלוי, הוא אמר,זה חלק מהעולם החדש.גם גילה חזרה על טיעון  דומה. אני מבינה שהם צודקים, הרי האפליקציות עולות ויורדות כל יום שני וחמישי.להיות לומד עצמאי,זו באמת הדרך....אבל היא איננה קלה עבור מהגרת דיגיטלית כמוני,למרות שיש לי הקלות באנגלית...

מה לכל זה וווקי? אני חיבת להודות שהייתה לי חדוות גלוי עוצמתית.ללמוד את תכונות האפליקציה, היה ממש משעשע, אך הקושי החל ברגע שרציתי להכניס את הדמות שיצרתי בווקי לאתר.זה לא עבד.ניסיתי את כל הדרכים שנראו לי הגיונית....ללא תוצאה.שעה עברה ועוד אחת ... פתאום גיליתי את האפשרות האחרונה בגאדג'טים" embedding "....ושוב אני נזכרת בירדן ובפלאי החשיבה.....היה זה הודות למוח הימני או השמאלי? מי יודע....אבל מה שבטוח הגלוי עזר לי להבין מדוע גם רונית, חברתי  ללמוידים, לא הצליחה להכניס את אפליקצית הלינוית לאתר.....ועוד גלוי, אני מבינה  שהכול בעצם בנוי על אותו עיקרון.....ולחדוות הגלוי, כתבתי הקדשה.

שימו לב לחשיבות המילים בבלוג: "החשיבה והגלוי"

מפגש וירטואלי בפיג'מה

מפגש וירטואלי סינכרוני ב"פיג'מה"

לא רק הילדים הבריטיים, גם אנחנו נחשפנו אתמול לכתה וירטואלית.גילה הזמינה אותנו למפגש בווימבה בשעה 8:30 בערב ונעמי בהמשך,ב9:30 למפגש בסקייפ. יכולנו לבדוק בעצמנו מהם היתרונות והחסרונות של הכתה הוירטואלית. מה למדנו,חווינו והרגשנו? האם כך תראה הכיתה העתידית ?

החוויה בכתה הוירטואלית של גילה בווימבה לא הייתה לי לגמרי חדשה. לימדתי באמצעות פלטפורמה דומה של אי-טיצ'ר לפני כשנה.רציתי לבדוק, האם ווימבה שונה מהאי-טיצ'ר? מהי ווימבה בכלל? ווימבה היא פלטפורמה המאפשרת למוד וירטואלי סינכרוני מכל מקום.גילה מלמדת באמצעותה סטודנטים בארה"ב.הפגישה הוירטואלית שלנו אפשרה התנסות לימודית וחווייתית של כ20 סטודנטים הישר מהמחשב האישי בביתנו.

ווימבה מאפשרת למרצה להעלות תכנים לימודיים באמצעות מצגת ,קול ווידאו. הסטודנטים יכולים להגיב בקול,שליחת פתק והצבעה.אולי בגלל שהיא כבר מוכרת לי, פלטפורמה האי –טיצ'ר נראית לי יותר ידידותית, ויש לה גם את האופציה לכתוב בעברית.

ומה הרגשתי? ראשית היה לי חוויתי להיות הפעם בצד הלומד... שמחתי לראות שיש כבר אפשרות לקיים כתה וירטואלית יציבה עם כמות גדולה של לומדים, המפגש הווירטואלי שלנו כלל 20 איש. בהתחלה, חלק הרגישו ניכור,קצת אבודים ומבוהלים בענן הווירטואלי. אך החוויה השתנתה כששמענו את ההסברים של גילה, התחלנו להתנסות, לשמוע את הקולות המוכרים  וגם לראות אחד את השני באמצעות הווידיאו. לצד הפנים המוכרות, יכולנו גם לחוש אוירה ביתית לא פורמאלית...הארון הסודי של ראובן ברקע  ואת גילה אחרי אימון בחדר כושר.
הבעיות הטכניות של הפלטפורמה עדיין מכבידות... גם בתור מורה וירטואלית הרגשתי תסכול כשהוידיאו מכביד על הפעילות והקול, קריטי בלמוד הסנכרוני, נעלם או משתבש מדי פעם....

במפגש השני עם נעמי, הרגשתי כבר עייפה, אני חושבת שגם האחרים  הלמוד הווירטואלי דורש ריכוז רב ובאמת חייבים הפסקה לאחר 45 דקות.נעמי חשפה אותנו לסוג אחר של מפגש וירטואלי באמצעות הסקייפ והשיח באמצעות ועידה. התוצר היה מסמך משותף בגוגל דוקס: במסמך התבקשנו לענות לשאלות בעקבות ספור שנעמי העלתה בשיחת הועידה.

היתרון ברור.סקייפ וגוגל דוקס אמצעים חינמים.אנחנו כבר מתנסים בהם בלמוד הקבוצתי שלנו בקורס. החיסרון, המפגש אינו מאפשר מספר רב של משתתפים והקול מהווה  בעיה משמעותית.

לא קל להיות מורה ווירטאלי.המורה הוויטאלי חייב להיות ממש מקצוען ורב תחומי: לשלוט בתכנים  הפדגוגיים, במיומנויות הטכניות של המדיה, להיות אמפאתי לצרכים הרגשיים של הלומד הווירטואלי, בקצור....רב אומן. גם חיי הלומד לא ממש קלים: הוא נדרש לכושר ריכוז רב,סובלנות ולימוד עצמי רב.

האם הכתה הוירטואלית הסינכרונית תחליף את הכתה המסורתית? ללא ספק היא עונה לצרכים מאד משמעותיים של תקופתנו: גמישות,עצמאות, נגישות, מקצועיות. מדוע לא ללמוד מטובי המרצים הישר מביתנו? הצורך הרגשי שבלמידה, עליו דבר המרואיין בBBC  וגם חברינו לכתה קיים, וגם הבעיות הטכנולוגיות, אך ללא ספק זו פריצת דרך משמעותית בתפיסה החינוכית בימינו. הלימוד, החוויה וההתנסות נמצאים הפעם משני עברי המתרס-הלומד והמלמד, וכפי שבאנגלית אומרים:   

          We are  both in the same boat