האדם תבנית נוף מולדתו?
למרות השפה הכול כך לא ידידותית לאוזנינו, מצאתי את הפינים כאנשים הכי נדיבים, ידידותיים, תרבותיים, שלווים ומסבירי פנים שאי פעם הכרתי.
הדבר הבולט ביותר הוא האמון, התפיסה הבסיסית שהאדם הוא טוב ביסודו,תפיסה זו מורגשת בכל תחומי החיים. בהלסינקי למשל, ישנם סוגים שונים ומגוונים של תחבורה ציבורית, יעילה וקלה לשימוש. אף אחד לא נדרש להוכיח שקנה כרטיס, אתה נכנס לרכבת תחתית, אוטובוס או חשמלית חופשי לגמרי,ללא מחסומים בכניסה או יציאה. אתה נכנס למוזיאון, מבקש כרטיס סטודנט, אך אינך נדרש להציג תעודה. במזנון, אתה בוחר את התפריט שהזמנת למרות שעל הדלפק מוצגים באופן חופשי כל מגוון המאכלים שבתפריט. אין השגחה, אין משטרה ואין אלימות, יש רק אמון.
האדיבות, זה הדבר
השני שבלט בעיני. אתה עומד ברחוב עם המפה ביד, תוהה לאן ללכת. מיד לידיך ייעצר
תושב מקומי וישאל אותך אם הוא יכול לסייע.
בתחנת הדלק, לפני החזרת הרכב השכור ( טיילתי גם יומיים ימים מחוץ להלסינקי) היו
חסרים לי סנטים בודדים לתשלום במזומן, והמתדלק הוסיף את החסר מבלי שבקשתי.
תרבות ואיכות, זה
הדבר שזורם עמוק-עמוק בנשמתם של הפינים. כמעט כל מבנה שני הוא מוזיאון לאומנות, ישנה
שדרה של מעצבים ומבנים ארכיטקטוניים מדהימים. התעוזה בעיצוב, החדשנות, השימוש
המושלם בחומרים יחד עם הטעם המשובח יוצרים מבנים ומוצרים יוצאי דופן ביופיים
ואיכותם. להל"ן שתי דוגמאות שאהבתי במיוחד:
כנסיית הסלע בהלסינקי
מרכז המוזיקה של
הלסינקי
כנסית השקט, להרגע באמצע היום מהמולת העיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה