עולם מתוקשב וטוב לו?

קורס "שילוב טכנולוגיות למידה" של דר. מישר טל חגית מתנהל כולו ברשת החברתית "פייסבוק": ההודעות, המשימות ואף חלק מהדיונים מתנהלים שם. במפגש האחרון בכתה, דנו בנושא חדירת האינטרנט בעולם בכלל ובפייסבוק בפרט. דר. מישר טל הציגה את האתר       http://www.internetworldstats.com   המאפשר לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות הטכנולוגית ומציג מספר משתמשי האינטרנט בכל מדינה בעולם. אם נסתכל למשל על תמונת המצב בארץ, נראה שמתוך אוכלוסיה של קרוב לשבעה מליון וחצי תושבים יותר מחמישה מיליון משתמשים ברשת האינטרט כיום, כאשר רק בשנה האחרונה הייתה חדירה של כ- 70 אחוזים. מספר משתמשי הפייסבוק עולה על חמישה מליון כאשר רק בשנה האחרונה היתה חדירה של יותר מ45 אחוז לרשת החברתית. מנגד, מסקרן היה לראות מה קורה במדינות השכנות: תמונת המצב די עגומה: בסוריה מתוך אוכלוסיה של יותר מ22 מליון תושבים ישנם רק 4 וחצי משתמשי אינטרנט ואין כלל נתונים לגבי שימוש ברשת החברתית. באירן, מתוך אוכלוסיה של יותר מ77 מיליון, נמצאו 50 אחוז משתמשים באינטרנט אך טרם נמצאו נתונים על רשת הפייסבוק ואילו בלוב מתוך אוכלוסיה של קרוב ל7 מליון ישנם קרוב ל400 אלף משתמשים ברשת האינטרנט ורשת החברתית.

מדוע בחרתי בסוריה ולוב? ראשית, בגלל שרציתי לבדוק מה החשיפה של תושבי ארצות מוכות גורל אל העולם החופשי באמצעות הרשת.שנית, מאחר והשבוע עלה לכותרות שוב בעיית הפליטים, הפעם הסוריים.כך למשל, דווח בוואי-נט כי מאות פליטים סוריים ניסו להימלט לכיוון ירדן, אולם כוחותיו של אסד ירו לעברם, הרגו ילד ופצעו שני חיילים ירדנים. גם אצלנו התעוררה בעיית הפליטים האפריקאים אשר חצו את גבולותינו ללא רשות בתקווה למצוא אוכל ומחסה. מקום אחר ובלתי צפוי המציג את בעיית הפליטים מארצות העולם השלישי הוא דווקא הסרט "טרה-פרמה" המוצג בימים אלה בקלנוע. העלילה מתרחשת בסיצילה ומציגה דרמה אנושית של פליטים לוביים המנסים להגיע לעולם חופשי וטוב יותר. הסרט עושה שימוש באמצעי צילום מיוחדים המחדדים עוד יותר את הניגודיות שבין העולם השלישי העני והסובל אל מול העולם המערבי העשיר והמפונק.

האומנם עולמנו המערבי והמאוד טכנולוגי עשיר ,מפונק וטוב לו? רחובות תל אביב מראים תמונות מנוגדות: מצד אחד התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים ומרכזי תרבות משוכללים, מצד שני אנשים כמו משה סילמן שהצית את עצמו בהפגנה חברתית בתל אביב, גזירות כלכליות כואבות ואנשים השוקעים בחובות.

האם יש בכוחה של הרשת החברתית לאחד את העולם ולפרוש עתיד טוב יותר לכולנו? המאה הנוכחית תצטרך להתמודד עם אתגר זה ונקווה שהטכנולוגיה תצליח בסופו של דבר להביא את האנושות כולה למקום מבטחים.

כמה תמונות מהטריילר "טרה פרמה" שפירושו בעיברית            "עולם סגור" .

שעת סיפור

לפרוש כנפיים ולעוף

בהיותי בכנס של הICIE  (הכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך) קבלתי ס.מ.ס. מדר. גילה קורץ: "איך היה, איך הייתה ההרצאה שלכן?"

ראשית היה חוויתי. ההרצאה שלנו הציגה יחידה מתוקשבת א-סינכרונית בנושא "הראיה והעיוורון בעידן הדיגיטלי" והתקיימה במסגרת פנלים מקבילים תחת נושא למידה מרחוק. הפורום היה אומנם מצומצם, אך אפשר חשיפה בפני מורים ומרצים מכמה מקומות בארץ וגם מחו"ל. היחידה המתוקשבת אותה הצגנו הייתה באמת חדשנית וכפי שגיליתי כבר בשני הכנסים הקודמים בהם השתתפתי הקיץ, מעטים בתחום החינוך יודעים על קיומם של יישומי ווב 2. במהלך ההרצאה וגם אחריה האנשים התפעלו מיכולות ההטמעה והשיתוף של  הכלים המתוקשבים. אנשים רשמו, שאלו ושבחו. בסיום, בקשו לדעת כיצד יוכלו הם לעשות שימוש ביחידה מתוקשבת א-סינכרונית  בבית ספרם.

הכנס היה גם מעשיר ואפשר מפגש עם מרצים מכל העולם. נתן היה ללמוד מדבריהם על מחקרים וממצאים רבים בנושא מצוינות בחינוך.דר. ז'וזף רנצולי, מרצה באוניברסיטה קונטיקט ,הסביר על מחקרים בתחום המצוינות: הם מוכיחים שתלמידים אשר מראים כשרון ויצירתיות בגיל צעיר, הם אלו העתידים להיות בבגרותם מתכננים, ממצאים, ויזמים בעלי קומה.מכאן החיוניות לטיפוח מצוינות בבית הספר כבר מגיל צעיר. דבריו חזקו אצלי את חשיבות העמקת נושא התקשוב בקרב הילדים, במיוחד בקרב התלמידים המצטיינים. יחידה א-סינכרונית כפי שתכננו מאפשרת לתלמידים לפרוש כנפיים ולעוף במרחב הדיגיטלי האין-סופי.

כתות המצוינות מציבות אתגרים רבים בפני מורים. המטרה המרכזית בהוראה בכיתות ה"מצוינות" היא לאתגר את התלמידים, לעורר את סקרנותם ולהקנות להם מגוון רחב של אמצעים לפתוח יכולותיהם ולמצוי כישרונותיהם. כך הסביר בכנס גם מר. אושי שוהם קראוס מאוניברסיטת בן גורין בהרצאתו "למידה באמצעות פרויקטים" בשיטת "קרוס-מדיה" המחבקת חקר חופשי ולא למוד פרונטלי, שמוש אמיתי בכלי תקשורת של זמננו ולמוד מהנה העולה ממוטיבציה של המורה.

מילותיו של אושי (כך כולם מכנים אותו) הדהדו באוזני בהיותי מתכננת את יחידת הלימוד המתוקשבת במסגרת הקורס של דר. אתי כוכבי "עקרונות בפתוח סביבות למידה". התלמידים ישתמשו בכל כלי אינטרנט, ותקשורת אפשרית כדי ללמוד ספרות אנגלית. ביחידה זו, התלמידים יעשו חזרה על היצירות הספרותיות שנלמדו בצורה מאתגרת של "חפש את המטמון" בגוגל ארץ.  באמצעות כרטיסיות עם משימות מאתגרות, יצטרכו התלמידים לגלות את "המסלול הספרותי" הנלמד במהלך שלוש שנות החטיבה העליונה ולהתקדם מנקודה לנקודה תוך כדי מציאת המקומות  בגוגל ארץ בהם עברו גיבורי היצירות  ויוצריהם.

כך תראה הפעילות של "חפש את המטמון" ליצירת "המסלול הספרותי" בגוגל ארץ מוצגת באמצעות פרזי. (מי אמר פעם שקשה להתמודד עם פרזי? :)

English Literature Treasure Hunt on Prezi

הכנס הבינלאומי למצוינות בחינוך

יום שלישי הגדול מתקרב....המצגת מוכנה.לאחר שני הכנסים המתוקשבים בהם ההשתתפתי הקיץ וגם לאחר הצפיה במצגת היפיפיה של דר. גילה קורץ ודר גילה לוי עצמון, לא היה קשה להחליט ש"פרזי" מהווה היום המילה האחרונה בעולם המצגות המתוקשב.

אל "פרזי" כבר נחשפתי בתחילת הסמסטר השני , בקורס "מדעי החינוך במאה ה21" כאשר דר. לוי גילה עצמון הציגה את אחד השעורים באמצעות הכלי החדיש הזה. "פרזי" מאפשר מרחב אין-סופי, כמעט כמו האינטרנט, ולפעמים נדמה, שהראש מסתחרר תוך כדי מעבר בין השקפים השונים. אך האפשרויות הרבות לתצוגת טקסט, תמונה ,קישורים ווידאו מאתגרות ולכן יחד עם קבוצת "השקדיות" שלנו החלטנו להענות לאתגר והציג  באמצעותו את היחידה המתוקשבת "הראיה והעיוורון בעולם הדיגיטלי" בכנס למצוינות בירושלים.

זה לא היה קל....שלב הראשון היה כתיבת המצגת באנגלית באמצעות פאור פוינט. רק בשלב השני ,כאשר הבסיס היה כבר מוכן, העזנו להתמודד עם "פרזי". תוך כדי עבודה למדנו את  האפשרויות המגוונות של הכלי, כיצד להכניס את השקפים הקימים וכיצד לצור חדשים, מהן אפשרויות עיצוב  הצבע, הרקע, הכתב ....כיצד ניתן לצור את המעברים בין מיצג למיצג. כבר נסינו כמה גירסאות, תוך כדי נסיון למקד, לתמצת, לעצב ולנסות למצאות את המורכבות של היחידה בכלי החדש והמתוחכם. כדי שלא נלך לאבוד במרחב הדיגיטלי, נעזרנו בעיגול סביבו רכזנו את השקפים והמוצגים השונים.ללא ספק, גם הפעם, עבודת הצוות נתנתה את אותותיה והגרסה העדכנית ביותר נתן לראות כאן....נקווה האחרונה:)

 המון תודות לדר.גילה קורץ ודר. גילה לוי עצמון אשר נתנו לנו את ההשראה ,ההנחיות האחרונות וברכת הדרך למיצג ולכנס בירושלים.

1 Sight and blindness in the technological age on Prezi

שעורים מתוקשבים בהשראת השגרירות הבריטית

שגרירות אנגליה בארץ החליטה לקיים כנס מתוקשב למורים לאנגלית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. מבין ההרצאות, שתים בלטו במיוחד: הרצאתו של לאו סליוון בנושא משחקים ברשת והשנייה של אילנה סלומון בנושא שלוב הטכנולוגיה בלמודי ספרות אנגלית, נושא אותו גם אני מעוניינת לפתח במסגרת  הקורס "עקרונות בפתוח סביבות למידה" עם דר. אתי כוכבי.

מבין משחקי הרשת שאהבתי במיוחד הוא המשחק הנקרא Spent. משחק זה שהוא בשפה אנגלית, דורש מיומנויות של חשיבה גבוהה ופתרון בעיות בנושאים פיננסים.לאו פתח בלוג מיוחד להוראת האנגלית באמצעות משחקי מחשב ומספק דפי הנחיה ודפי תרגול לתלמידים  לכל משחק ומשחק.

אילנה סלמון הייתה לדעתי היהלום שבכתר.היא בנתה אתר באמצעות wikispaces  באמצעותו היא מלמדת אנגלית תוך שלוב מושכל של יחידות מתוקשבות. אחת הפעילויות שאהבתי במיוחד הייתה פעילות באמצעות glogster .זאת פלטפורמה המאפשרת יצירת פוסטר בשלוב תמונה,קול מלל וסרטון בו הילדים יכולים להקליט את עצמם. המשימה אליה נחשפנו הייתה "משימת גישור" או באנגלית Bridging Text and Context" על אחת היצירות הספרותיות הנכללות לבחינת הבגרות. הילדים התבקשו לערוך פוסטר בו הם מעלים ציוני דרך בחייו של סופר היצירה.במקום החיבור המסורתי בו התלמידים מציינים את הקשר שבין הסופר ויצירתו, התלמידים התבקשו להקליט את החיבור באמצעות קול או וידאו ולצרף לפוסטר.

בהשראתה של אילנה וגם של דר אלון הסגל הטוען שמורה דיגיטלי חייב להתמודד עם כל פלטפורמה חדשה, יצרתי פוסטר לשירו המפורסם של לנגסטון היוס "כשהתבגרתי".