מפגש וירטואלי סינכרוני ב"פיג'מה"
לא רק הילדים הבריטיים, גם אנחנו נחשפנו אתמול לכתה וירטואלית.גילה
הזמינה אותנו למפגש בווימבה בשעה 8:30 בערב ונעמי בהמשך,ב9:30 למפגש בסקייפ. יכולנו
לבדוק בעצמנו מהם היתרונות והחסרונות של הכתה הוירטואלית. מה למדנו,חווינו
והרגשנו? האם כך תראה הכיתה העתידית ?
החוויה בכתה הוירטואלית של גילה בווימבה לא הייתה לי לגמרי חדשה. לימדתי
באמצעות פלטפורמה דומה של אי-טיצ'ר לפני כשנה.רציתי לבדוק, האם ווימבה שונה מהאי-טיצ'ר?
מהי ווימבה בכלל? ווימבה היא פלטפורמה המאפשרת למוד וירטואלי סינכרוני מכל
מקום.גילה מלמדת באמצעותה סטודנטים בארה"ב.הפגישה הוירטואלית שלנו אפשרה התנסות
לימודית וחווייתית של כ20 סטודנטים הישר מהמחשב האישי בביתנו.
ווימבה מאפשרת למרצה להעלות תכנים לימודיים באמצעות מצגת ,קול ווידאו.
הסטודנטים יכולים להגיב בקול,שליחת פתק והצבעה.אולי בגלל שהיא כבר מוכרת לי,
פלטפורמה האי –טיצ'ר נראית לי יותר ידידותית, ויש לה גם את האופציה לכתוב בעברית.
ומה הרגשתי? ראשית היה לי חוויתי להיות הפעם בצד הלומד... שמחתי לראות
שיש כבר אפשרות לקיים כתה וירטואלית יציבה עם כמות גדולה של לומדים, המפגש הווירטואלי
שלנו כלל 20 איש. בהתחלה, חלק הרגישו ניכור,קצת אבודים ומבוהלים בענן הווירטואלי.
אך החוויה השתנתה כששמענו את ההסברים של גילה, התחלנו להתנסות, לשמוע את הקולות
המוכרים וגם לראות אחד את השני באמצעות הווידיאו.
לצד הפנים המוכרות, יכולנו גם לחוש אוירה ביתית לא פורמאלית...הארון הסודי של
ראובן ברקע ואת גילה אחרי אימון בחדר כושר.
הבעיות הטכניות של הפלטפורמה עדיין מכבידות... גם בתור מורה וירטואלית
הרגשתי תסכול כשהוידיאו מכביד על הפעילות והקול, קריטי בלמוד הסנכרוני, נעלם או
משתבש מדי פעם....
במפגש השני עם נעמי, הרגשתי כבר עייפה, אני חושבת שגם האחרים הלמוד הווירטואלי דורש ריכוז רב ובאמת חייבים
הפסקה לאחר 45 דקות.נעמי חשפה אותנו לסוג אחר של מפגש וירטואלי באמצעות הסקייפ והשיח
באמצעות ועידה. התוצר היה מסמך משותף בגוגל דוקס: במסמך התבקשנו לענות לשאלות בעקבות
ספור שנעמי העלתה בשיחת הועידה.
היתרון ברור.סקייפ וגוגל דוקס אמצעים חינמים.אנחנו כבר מתנסים בהם בלמוד הקבוצתי שלנו בקורס. החיסרון, המפגש אינו מאפשר מספר רב של
משתתפים והקול מהווה בעיה משמעותית.
לא קל להיות מורה ווירטאלי.המורה הוויטאלי חייב להיות ממש מקצוען ורב
תחומי: לשלוט בתכנים הפדגוגיים, במיומנויות
הטכניות של המדיה, להיות אמפאתי לצרכים הרגשיים של הלומד הווירטואלי, בקצור....רב
אומן. גם חיי הלומד לא ממש קלים: הוא נדרש לכושר ריכוז רב,סובלנות ולימוד עצמי רב.
האם הכתה הוירטואלית הסינכרונית תחליף את הכתה המסורתית? ללא ספק היא
עונה לצרכים מאד משמעותיים של תקופתנו: גמישות,עצמאות, נגישות, מקצועיות. מדוע לא
ללמוד מטובי המרצים הישר מביתנו? הצורך הרגשי שבלמידה, עליו דבר המרואיין בBBC וגם
חברינו לכתה קיים, וגם הבעיות הטכנולוגיות, אך ללא ספק זו פריצת דרך משמעותית
בתפיסה החינוכית בימינו. הלימוד, החוויה וההתנסות נמצאים הפעם משני עברי
המתרס-הלומד והמלמד, וכפי שבאנגלית אומרים:
We are both in the same boat